66 פבקובאו פ למצוות ; וזאת בין שהם באים לנמק אף את פרטי פרטיהן של הקביעות ההלכתיות, ובין שעניינם לנמק רק את עיקרן . 39 במסגרת גישה זו, המצוות – שטעמיהן גלויים לנו כבני אדם – שואבות מטעמיהן את עצם תוקפן המחייב . מנגד יש לשאול : האם גישתו של רבי יהודה היא בהכרח ציוויית ? היו שהציעו כי רבי יהודה סובר, שאף בנוגע למצווה שטעמיה נתפרשו בתורה, אין בטעמים אלה כדי למצות את כל ההנמקה העומדת מאחוריה . 40 כפי שנראה בהמשך, מדעותיו של רבי יהודה בסוגיות שונות ניתן להבין, שהוא אכן נטה לגישה הציוויית . 41 אופייני הדבר שמחלוקת זו לא הוכרעה מעולם, וראשונים ואחרונים נחלקו אם ההלכה כרבי שמעון או כרבי יהודה . 42 של אברהם אבינו בשתי כליותיו : "והיו נובעות ומלמדות לו חכמה" ( בראשית רבה פרשה סא א, מהד' תיאודור-אלבק עמ' 657 - 658 ) . ידיעה זו עצמה הביאה את האבות להקפיד בקיום מצוות ( בראשית רבה פרשה פב יד, מהד' תיאודור-אלבק עמ' 993 ; שם פרשה צה ג, מהד' הנ"ל עמ' 1189 - 1190 ) . 39 . ראו דעת הרמב"ם שנזכרה לעיל, עמ' 63 - 64 . 40 . ראו : שו"ת הרשב"א, חלק א, סימן צד ; ר' חיים מוולוז'ין, נפש החיים, שער א, פרק כב . 41...
אל הספר