המטבשוהויטתיו ו 39 אחרים של המציאות נודע רק מעמד של אמצעים, שתכלית קיומם בקידומם של הייעודים האנושיים . במסגרת דפוס החשיבה התקני נחשבת המציאות כולה ללכידה ואחדותית יותר . כמכלול אחד כפופה היא מעצם טבעה המקורי לעקרונות הסדר האוניברסלי התקין . המציאות האנושית נתפסת כחלק אינטגרלי מהמציאות הלא-אלוהית, והיא ספוגה בערכיות הטבועה במכלול הבריאה עקב מעמדה האונטי העצמי, או לחלופין בשל היותה פרי מעשי האל . מכאן שההבחנות בין מגזרי המציאות השונים, הסינכרוניים והדיאכרוניים כאחד, יחסיות הן בלבד במסגרת הפרדיגמה התקנית . בשער השלישי נראה, כי בגישה ההנחייתית כלפי ההלכה מודגשת יותר הראייה הקוסמוצנטרית, ואילו הגישה הציוויית נשענת על תפיסה אנתרופוצנטרית . הפער בין שתי הפרדיגמות, התקנית והסמכותית, שביסוד הגישות ההנחייתית והציוויית, גורר אחריו גם פער באשר להגדרת היחסים בין המוקד האנתרופולוגי והמוקד הקוסמולוגי, או במילים אחרות : באשר לשאלת מעמדו של האדם בעולם . אל שני המוקדים, האנתרופולוגי והקוסמולוגי, על מגוון היחסים הסבוכים המתקיימים ביניהם, מצטרף גם המוקד התאולוגי . הקיטוב המאפיין את המציאות על פי הפרדיג...
אל הספר