סיכום

225 | אדום עובדיה על נבואת את התלונה של יהודה , בעת שיבת ציון , כאשר יהודים מצאו שנחלתם נלקחה על ידי עמים שונים , וביניהם האדומים שישבו בדרום יהודה . הנבואות מצטרפות לכדי יצירה אחת , אשר חוברה במהלך כמה ום נסיבות המדיניות החדשות ביחסי אד ל בהתאם שנים , ועודכנה ויהודה . בסופו של דבר מתקבלת יצירה אחת הכוללת מערך של נבואות כנגד אדום . שלוש בדיה על אדום בולט ביותר היחס השלילי לאדום . מכל ו בנבואת ע בדיה ו התייחסות נפרדת , אף שע ל ראוי העמים שפגעו ביהודה , אדום חלק פעיל בחורבן , וככל נטלו עצמו מתייחס לעובדה שעמים אחרים . ההסבר לכך הוא ככל הנראה ( יא ) אף מקום מרכזי יותר הנראה יהודה לפעילות האדומית . בני שייחסו הרגשית והדתית המשמעות משמעות גדולה . נשא היחס לאדום ו ים דחה אותו , ה העם חש שאלו חורבן אדום נעשה על ידי ישראל , כדי להצביע על הרעיון למול זאת , תס הפעילות האדומית נתפ שחורבן אדום הנו חלק מבחירת ישראל . מלכות אלוהים תוּכּר ים , ואף ה פעילות שהיא עוינת גם כלפי אלו כ ים לא ה ואלו עם ישראל ביע על כך שיחסי צ חורבן אדום , כדי לה ב השתנו עם חורבן ישראל והצלחת אדום .  אל הספר
תבונות