פרק שני | 96 של עשו בעד נזיד עדשים , ושיאה בגנבת הברכה באמצעות תרמית של רבקה ויעקב כנגד יצחק ועשו . במחלוקת זו מעורבים כל בני שפחה . הסיפור אינו מאשים את יעקב על מעשיו , אך גם אינו המ מצדיק אותו , וכמו כן , אין המקרא מציג את עשו כדמות שלילית ובעיקר לא מובן כל צורכם , בעליל . גם המניעים של רבקה לא ברורים גם אי – מהם השיקולים של יצחק לברך את עשו . מעל לכל זה עקיבה י הסתבכותו , אינה ים בסיפור עוד לפנ ה ההתערבות של אלו הבחירה של יצחק על פני , התערבותו של ה ' בסיפור ל בהשוואה ישמעאל . ניכר כי הסיפור ביקש להדגיש בעיקר את העימות שבין האחים . העליתי את הטענה שיצחק לא התכוון לבחור אחד מבניו ולדחות . הוא סבר ששני כן יתה לו כל סיבה לחשוב לעשות י את השני , ולא ה יו הם ממשיכי דרכו . הברכה שהתכוון לתת לעשו היא ברכת בנ תי את י הבכור , אשר הגיעה לעשו על פי סדר הלידה הטבעי . העל רק האפשרות שגם רבקה אינה חושבת שבן אחד יידחה , והיא חשבה וְרַב יַעֲבֹד של יעקב . הראיתי שאף דברי ה ' לרבקה : " עליונותו על ה הסכמה רחבה שברכת אברהם ", מתפרשים בצורה דומה . ישנ צָעִיר אישה ממשפחת קחת שמעניק יצחק ליעקב כאשר הוא מ...
אל הספר