"שְׁנֵי גוֹיִם בְּבִטְנֵךְ"

פרק שני | 36 וְאֵלֶּה תֹּלְדֹת יִשְׁמָעֵאל בֶּן אַבְרָהָם אֲשֶׁר יָלְדָה הָגָר הַמִּצְרִית שִׁפְחַת ( . , יב שם ) שָׂרָה לְאַבְרָהָם לאחר הנוסחה " וְאֵלֶּה תֹּלְדֹת יִשְׁמָעֵאל בֶּן אַבְרָהָם " באות המילים " אֲשֶׁר יָלְדָה הָגָר הַמִּצְרִית שִׁפְחַת שָׂרָה לְאַבְרָהָם " . תפקידו של חציו השני של הפסוק מתבהר דווקא על רקע חציו הראשון . כלומר , אף על פי שישמעאל הוא בן אברהם , הוא נולד מהגר , שהייתה שפחה מצרית . כשהכתוב עובר לתולדות יצחק , נשמר לכאורה אותו מבנה של אולם ( , כ " ה , יט ) : " וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת יִצְחָק בֶּן אַבְרָהָם " משפט . שוב נאמר בחלקו השני מגיעה ההבחנה בינו לבין ישמעאל : " אַבְרָהָם הוֹלִיד אֶת יִצְחָק " . את ישמעאל ילדה הגר השפחה המצרית ; ואילו את יצחק הוליד אברהם . התכלית היא אפוא להציג את יצחק כיורש הלגיטימי של אברהם . שלמשפט זה גם חשיבות בסיפור המסופר עתה : המאבק בין נראה עשו ליעקב על הירושה . מכיוון שהסיפור שלנו עובר מיד לעסוק בשאלת בני יצחק , המשפט הזה מעמיד את הולדת בני יצחק בהקשר מעמדו של אברהם , ובכך הוא מעמיד את השאלה המרכזית שתעמוד יצחק , ועל מי יחולו על הפרק ...  אל הספר
תבונות