196 | לנטוע שמים — שיחה תשיעית את המוסד הזה הקים כומר אירי בשם פלניגן . באותם הימים ( לפני כמאה שנים ) לא היה מוסד לעבריינים צעירים, וילד שנתפס בגנבה, עונשו היה מאסר . גם אם מדובר היה בתקופה קצרה בלבד, קל להבין את טיב החינוך שזכה לו אותו ילד בתקופת שהותו בכלא, בקרב שודדים, אנסים ורוצחים . אותו כומר, פלניגן, דיבר עם חבר שלו שהיה שופט, וטען לפניו שחייבים לחולל שינוי . הוא הציע לו לעשות ניסיון ולשלוח אליו נערים שנתפסו בגנבה, ושנראה שיש להם סיכוי להשתקם : ללמוד מקצוע, להתחנך, להתחיל מחדש . הוא הבטיח לשופט שאחרי חצי שנה יבוא בעצמו לבדוק את המצב — אם נראה שיש סיכוי, והוא מצליח, הניסוי ימשיך . אם לא — יועבר הנער לבית הסוהר . לאט-לאט החלו שופטים נוספים לשלוח נערים שהחוק אמר שצריך להרחיק אותם מהחברה, אל אותו פלניגן, והוא בנה את המוסד הזה ופיתח אותו . הוא לימד אותם מקצוע, שיקם את האמון שלהם בעצמם ובעולם, ובעיקר, העניק להם כוח ועצמה — שכן המבוגרים במוסד היו מדריכים ולא יותר . מי שניהלו את המקום, קיבלו החלטות ונשאו באחריות, היו הנערים הללו . הם הקימו מועצה, היה ראש מועצה שנבחר בבחירות דמוקרטיות, ו...
אל הספר