106 | לנטוע שמים — שיחה חמישית שלו ושל חבורתו ) . לאחר האפייה הוא נתן לי קילו של מצות . הבאתי את המצות הביתה בשמחה שקשה לתאר — כמי שסוחב יהלומים או זהב . ברוב חוצפתי שאלתי אם אוכל לבוא גם בשנה הבאה, והרב פרנק הזמין אותי בשמחה רבה . כשלוש שנים אחר כך הוא נפטר . אמרתי לעצמי שהמסורת חזקה מהאדם, ובאתי בערב פסח לאפות את המצות . לא כל בני החבורה שלו היו, אבל הרוב נכחו, ואפינו יחד את המצות . באותה שנה יצאתי משם כשבידי מצות בכמות גדולה מהרגיל וחילקתי מהן לחברים . בשנה שלאחר מכן עברה אפיית המצות להיות באחריותי . חבורה קבועה שבין חבריה רבנים ויהודים כשרים, התגבשה לה . ויש במקום אפיית מצות יד וגם אפיית מצות מכונה . ברור שאפיית מצות איננה מצווה התלויה בארץ, אבל בחוויה שלי, הקדושה של ארץ ישראל נוכחת ומשפיעה על קיום המצוות בהידור, על חוויית ההכנה, ואפילו על החבורה המצטרפת מדי שנה בשנה לצורך אפיית המצות . מפסח לסוכות, וממצות לאתרוג . כבר הזכרתי שהתגוררנו סמוך מאוד לישיבת 'קול תורה', ואחד מגדולי הדור, הרב יחזקאל אברמסקי, התגורר בבניין הסמוך . בחג הסוכות הראשון שלנו בארץ נכנסתי אליו להגיד 'חג שמח', ורא...
אל הספר