86 | לנטוע שמים — שיחה רביעית תלמידיך מימי 'נתיב מאיר' מספרים שהיית מודד כמה זמן נמשכת אמירת "עלינו לשבח" שלהם, וכמה זמן נדרש מהם כדי להגיד טקסט אחר שיש בו אותו מספר של מילים . . . פעם בארבע שנים הייתי עורך בכיתה ניסוי : ספרתי את מספר המילים ב'אשרי' וב'עלינו לשבח' ( כמאה ושבעים מילים בכל אחת מהתפילות ) , ובאמצע אחד משיעורי הגמרא הייתי מפתיע את התלמידים ומבקש שיוציאו דף . "היום נכתוב מכתב לשר החוץ בארה"ב", אמרתי להם . כותרת כזאת היא כותרת שתמיד אפשר למלא אותה, תמיד ישנה בעיה הדורשת פתרון . התלמידים שמחו מאוד על הפסקת השיעור, ועל פי רוב כתבו ברצינות . ביקשתי שיעצרו אחרי מאה ושבעים מילים . התלמידים לא שאלו למה אני מבקש דברים מוזרים שכאלה, הם כבר הכירו אותי ממקרים אחרים . . . אחר כך ביקשתי שמתנדב יקרא את מכתבו, ובדרך עדינה ביקשתי שיעשה זאת : "כפי שהיית קורא מכתב זה לפני שר החוץ של ארה"ב בעצמו . אמנם הוא לא מבין עברית, ובכל אופן, נסה, בערך" . אחרי שסיים קריאתו, הסברתי שנחוץ לקרוא לאט יותר, באופן שידגיש יותר את המשפטים ואת הבקשות . אחרי כל ההסברים, קמו התלמידים, זה אחר זה, וכל אחד קרא את מכת...
אל הספר