ד. דיני עבודה

פרק שני 130 ק שלא רצה משום שהיה אפשר לתקנם שלא יארע עוד שיהיה טענות עליו ר כתר " ה להחזיקו אף אם יבטיח שלהבא לא יהיה עוד טענות עליו , עשינו הפשר ) אג " מ חו " מ א , עו ] תשי " ב [ ( . . . . לפצותו ( , אנו מוצאים 2011 והנה בכרך התשיעי של איגרות משה , שיצא לאור בשנת תשע " א ) ת באותו המקרה ממש . תשובה זו נושא העוסקת תשובה מקבילה שכתב הרב פיינשטיין , לתאריך תשובתו לרב טייץ , והיא ממוענת לרב שפיץ , שהיה אב כחודש תאריך הקודם ב . נדמה כי התשובה לא פורסמה בחייו של הרב ' בית הדין של נוארק , הסמוכה לאליזבת פיינשטיין כדי שלא להסגיר את שיקולי הפסיקה המפורטים , שלכתחילה לא ראה לנכון בר . מבלי שניכנס לסבך הדיון , נציין כי מסקנת לפרושׂ לעיני הרב טייץ , שהיה בעל ד התשובה היא שהמחנך אשר לימד בישיבה תשע שנים , נמצא על ידי הרב ראוי לתפקידו . התרשם שמדובר במורה שאין ספק מהעדויות שהגיעו לידיעתו על אודות המחנך , הוא מים ] . . . [ " הוסיפו לו השכירות הרבה פע 107 " שהוא מסביר בטוב " ; בהיותו ראוי לתפקידו : ומזה מוכיח שהיה טוב למחלקתו . וכן ידוע מהר " ר נ . שבחן תלמידיו וידעו בטוב " . על פי המנהג , כל שכירות ...  אל הספר
תבונות