דברי זיכרון על מחבר הספר אהוד ) אודי ( נאמן ז " ל 380 הטיח אודי דברים כלפי מעלה , וגם לא יכול היה לשמוע לא בכל זמן מחלתו מעולם שמע אדם בעל ייסורים שהטיח דברים כלפי מעלה במר פעם אמירות כאלו בסביבתו . אותו עבר מה משום שכולם ידעו על כך , דעתו להעיר ב עלה ה לא מהנוכחים אף אחד . לבו היה ולוֹ , יים ו היו הדברים רא לוֹ . בנימוס שאין לומר כן העיר לו רק אודי ; בחייו אדם . לכך מוסרי הצידוקה נראה שאודי הזדהה בנקודה זו עם רוזנצווייג , שנפטר גם הוא בגיל צעיר ממחלה את לאחותו הראה באחד הימים דומה . האם הזדהות זו נטלה חלק במשיכה שלו להגותו ? כותב אודיניהם . מתח גזרה שווה בי ו , מחלתו תוך מתן דגש על רוזנצווייגהביוגרפיה של : על נקודת מבט הייחודית של מי שחווה ייסורים ייסר למייסר שרק הוא , בעל הנגיעה ת הייסורים הם עובדה וניסיון שבין המ ' של ההתגלות שהייסורים הם מתת אלוהה הגדול אמת ה ' האישית , מבין אותה . את אחר היה מביע את אותו רעיון , אדם ויכול לומר רק מי שמתנסה במפגש כזה ; איל וולת ואונאת י כרעיון , הייתה זו אגדולה אמת אותה מנסח את — או מוטב שנאמר הם ניסו לתת פשר — דברים . חטאם של רעיו של איוב היה בדיו...
אל הספר