רוזנצווייג והציונות — פרק ב : משיחיות וממשות 349 לה עתיד . ובכן לא בלא זו המקשרת את העבר ואת העתיד , היינו זו ן זו שתמיד נכו . ( 365 ' ) אגרות , עמ שבהווה כיצד אני מצייר לעצמי את העתיד המשיחי אין אני יכול לומר בדיוק כזה . . . ני תמים עד כדי כך שאוכל לדמות בנפשי את נ כשיגיע היום ייגלו הפרטים . אי או של עידן השלום בין העמים ופלגות האדם , בלי שינוי מהותי בטבע האדם , בו שינוי שמנקודת ראות ההווה הוא בגדר פלא . כי אמנם יש בי אמונה כזו בעתיד , א ודות לסידור ולמחזור . אינני יכול לעקור את ציון מאמונה זו . עד מה תה ה הרי זה איני יודע . אבל ברור לי — נית ישראל זו גדולה , עד מה יהודית , עד מה מודר - ארץ וברוח הזמן גם — לא שמימית אלא משיחית , כלומר ארצית — שירושלים זו דבר זה לא יטריד אותי אז . כשם — א , מכל מקום סביר להניח כך מודרנית תה אך . היסטורי בדימויי תקופת המקרא - שאין מטרידים אותי פרטי ההווי התרבותי ישראל של ימינו . הם - י החרושת ובכבישים שבארץ באותה מידה אין עיני צרה בבת . ( 366 עמ ' שם , ) שייכים לכאן נאבק ו ות של ארץ ישראל , ראלי יעקב חוזר ומדגיש רוזנצווייג את ה נוֹ במכתבים אלו לבֶּ לא ש...
אל הספר