שער חמישי : הגאולה 340 במשך הדורות נספגו רבים כאן מתאר רוזנצווייג כיצד סגנונות הלשון השונים של עמים עם הנצח : נו של בלשו ך ראשונים וחיתו - התורה ולשונה של מגילת אסתר , שגב הביטוי שבתפילות ן לשו , הדיבור שבסגנון המשניות , הבארוק של הקליר והקלסיציזם של גדולי הספרדים חונו החרדי של הרמב " ם ושקדנותו המתונה של רש " י , ההעפלה הלשונית של כ פי שבמאהההיסטוריזם של ההשכלה , תיבון , סגנונו המרושל של ה ' שולחן ערוך ' - בני המדוברת של ימי קדם , . העברית ן אלה ואלה לשון עברית ה — הי " ט ההיסטורית לאומית של מלכויות נ לאומית של התקופה הפרסית , היוונית הבי נ הארמית הבי ובוישראל ובבל , - הארמית של מתיבתות ארץ , ולאחר מכן , ביתר שאת , הדיאדוכים ולשון שליטיה ונתיניה של הממלכה לשון צבאותיה וערכאותיה של רומא בזמן . ים , לשונות אירופה . . יפילוסופים מוסלמ הערבית של רופאים ו הפרתית , ולימים - כל אלה העלו חלקם למסכת המילים והמשפטים של פרוכת הלשון המגלה . ) שם ( הקודשים של ממלכת כהנים וגוי קדוש - מכסה לעיני האומות את קודש ה לשון מכל התקופות ומכל העמים בהם דיבור ורמזי סגנונות ו עם הנצח כמו ממגנט אלי של שפה ה חיו...
אל הספר