פרק א : העם היהודי וההיסטוריה 317 קטסטרופה . רעידת מ ומאידך חששות מחורבן ו , את הלבבות ות תקוות משיחיות ממלא . על כן הדיון בהיסטוריה במקומו עולם ישן ומצמיחה אחר הבי האדמה המלחמתית מחר את וייג רוזנצו בהקשר זה ממקד הצצה חטופה לנושא המלחמה . לכל הפחות מחייב לכך שהוא סימן וזהו ות , אל המלחמ קשור העם היהודי לא מאז החורבן ש בכך ותשומת לב שרוי מעבר להיסטוריה : פירוש דתי . . . - יש להם מיתוס נוצרי אמנם כן , לאומי מיתוס שאר העמים אין להם לו . בתור בנים נשמה יש רק עם אחד אשר . נשמה הם נטולי לאומים הדבר שבתור לא בתור בנים ללאום . בל יש להם מיתוס , דהיינו , יש להם נשמה , א אכן לנצרות כל הלאומים נרגזים , ומצפונם זה המקור הסמוי למלחמות ולכל ההיסטוריה כולה . ואילו העם . מפני שבתור לאומים אינם אלא ממשויות גסות סתם , מצפון רע יחיד ליו את שנאת הכול ) ואת הערצתם החבויה ( מפני שהוא הע היהודי מושך לפיכך אין לו חלק פעיל בה ; כבר הוא מחזיק במה שהעמים ו הנעלה על נרגזות זו , , מי במודע ומי שלא במודע אחרים מחפשים אחריו ה . ( 149 ראו גם אגרות , עמ ' ההדגשות במקור . . 41 - 40 כוכב מיעקב , עמ ' ) 6 ; עולה מקטע חשו...
אל הספר