תולדות העולם

שער רביעי : כבשון החיים היהודיים 290 תודעת העולם החיה לא הרחיבו את , עמו ל זיקתו הישירה והטבעית על יהן גברה הפרט אל : אל מעבר לגבולן של היחידים לפיכך בתא הקטן ביותר של ארגון אידיאליסטי , כגון בגילדה או בציבורו של כפר , עולם יותר מאשר באימפריה של אבגוסטוס קיסר ; שכן זו מעולם לא - חיה תודעת בתחומו , ואין בו הייתה אלא משלם מסוגר , עולם שדי לו בעצמו , משכין שלום הדחף לשאת את שלומו מעבר לגבולותיו ; מה ששוכן בחוץ נשאר בחוץ ; בלי שום ( . 96 עמ ' , ) שם לב היא מזהה עצמה עם העולם נקיפת עולם שדי , שגם הוא מתאימים גם לעולם היהודי האלו העולם קל לראות שתיאורי קדם י הנצרות הנפרשות וחוזרות שדרכ , האלילות " : שאינו מביט מעבר לגבולותיו ו לו בעצמו כולה בחוץ ; הגחל הגוחל כלפי פנים , ונאחדות לפתו אותה , כאן היא נשארת כולה מאחור האמירה כי . ( 418 עמ ' שם , ) " אינו יודע מאומה על האפלה האופפת את הכוכב מבחוץ לגבי ההפנמה והן לוגי א ביחס לעולם המט נכונה הן " מה ששוכן בחוץ נשאר בחוץ " ודי . שבעולם היה העולם הקדמון —' נס ' את המבנה של ה שוב שאנו מוצאים כאן היא משמעות הדבר . הקשר ל ' כול ' הוא , אך באופן מתוקן הט...  אל הספר
תבונות