חלק ב: האיש הרש

כמורד במלכות . ופירש רש"י 78 , על שכינה את יואב "ואדני יואב" בפני מלכו . התוספות 79 טוענים שאין זה מרד, שהרי יואב היה נאמן לדוד . ומפרשים התוספות בשם רבנו מאיר, שהמרד היה בכך שסירב להוראת דוד לרדת אל ביתו . אולם אף בשיטת רבנו מאיר קיים קושי . שהרי סירובו זה של אוריה נבע, בפשטות, מעודף נאמנות ולא מחוסר נאמנות, ומדוע זה יתחייב מיתה ? ! אין כל רמז בפסוקים שדוד נתן לו פקודה מפורשת לרדת אל - יתרה מזו "רד לביתך ורחץ רגליך", נשמעים יותר כהיתר לאוריה לצאת,ביתו . דבריו שמאי הזקן משום חגי הנביא טוענת הגמרא, שלדוד יש כל דיני רוצח, ואף חייב מיתה מרה המיוחדת של דיןרה, ואם בגלל החועל מעשהו ( אם משום שיש שליח לדבר עב שפיכות דמים . אמנם, קשה להניח שדוד נחשב ממש כרוצח, שהרי אוריה לא נהרג בידיים לא בידי דוד ולא בידי שלוחיו . אין כאן אף דין מצמצם של כופתו לפני הארי . ,ולכן נראה שהכוונה אינה אלא שראוי להיות חייב מיתה . ומלשונו של הריטב"א, שם שלדעת שמאי הזקן אף חייב מיתת בית דין ; וצריך עיון בלשונו ) . משמע,ד"ה מה חרב ולאוקימתא השנייה בגמרא שם עונשו פחות מכך, כיוון שישנם שני צדדים להקל בחטאו : שלא הרגו ביד...  אל הספר
תבונות