העיצוב של רחבת הכותל המערבי והדיון בהר הבית אחרי איחוד ירושלים

שמואל בהט 174 מבוא כיבוש העיר העתיקה בירושלים במלחמת ששת הימים, ובכללה הר הבית והכותל המערבי, העלה על סדר היום הציבורי בישראל את שאלת יחסה של החברה היהודית למקומות המקודשים . שאלה זו התעוררה עוד בראשית התגבשותה של התנועה הציונית ופעילותה בארץ, אך עתה, כאשר לראשונה היו המקומות האלה בשליטת מדינת ישראל, היא קיבלה משנה תוקף ודרשה הכרעות עקרוניות ומעשיות . חוקרים שונים בחנו את העניין מזוויות 1 שונות ועמדו גם על התמורות שחלו בו, וסוגיה זו ומשמעויותיה נדונו בהרחבה במחקריהם . מאמר זה מבקש להצביע על השלכה אחרת של שאלה עקרונית זו, שטרם נדונה, ולהראות כי מקומה היה מרכזי ומכריע בדיון על עיצוב המרחב הסמוך להר הבית ולכותל שקיימו רשויות מדינת ישראל . בשנת 1973 הציג האדריכל הנודע משה ספדיה את תכניתו לעיצוב קבוע של רחבת הכותל . את התכנית הזמינו עיריית ירושלים, ובראשה טדי קולק, והחברה לשיקום ולפיתוח הרובע היהודי, והיא עוררה ויכוח ציבורי סוער בחברה היהודית בישראל . כעבור שנים אחדות המליצה ועדת מומחים שמינתה הממשלה לבחינת התכנית על קבלתה העקרונית, אך למעשה היא לא יצאה אל הפועל . הרחבה שעוצבה ליד הכותל בחו...  אל הספר