מאבק הממסד נגד הפעלת כוח משטרתי פסול בעשור הראשון למדינת ישראל

עודד רון ונעמי לבנקרון 72 המשטרה בכור-שלום שטרית, שאמנם היה בעל ניסיון כקצין משטרה ושופט בתקופת המנדט, אך מונה בעיקר בשל מוצאו הספרדי . מינויו נבע מהבנת השינויים הדמוגרפיים והאלקטורליים שחלו, והצריכו ייצוג פוליטי וציבורי, ולו גם שולי, לקבוצות שהודרו עד 58 אך זהותו שיקפה את מעמדו כשר : סמכויותיו נותרו מוגבלות ומעמדו שולי, אז ממפא״י, 59 והסמכויות במשטרה הוענקו בעיקר למפכ״ל . מן המקבץ שתיארנו לעיל, עולה דמותה של חברה מפולגת, מרובה שסעים ונעדרת מסורת דמוקרטית, שהנהגתה אינה בוחלת בשימוש בכוח שאינו מעוגן בחוק, לצורך השגת מטרותיה . המשטרה נאלצה למלא את מגוון תפקידיה בחברה מורכבת זו באמצעות כוח אדם נעדר ניסיון והכשרה במידה מספיקה, שלעתים שלט חלקית בלבד בשפה ובתרבות ונאלץ לעבוד בתנאי העסקה קשים, מול ציבור עוין . הממשלה נתנה בה אמון חלקי בלבד, ואָצְלה חלקים מסמכויותיה לארגוני ביטחון אחרים . זהו הרקע להבנה של הפעלת הכוח הפסול בידי שוטרים ולהבנה של תגובת הממסד לקיומו . הפעלת כוח שלא כדין בידי שוטרים ישראלים מאפייני החברה והמשטרה שתיארנו בפרק הקודם הבהירו את חיוניות השימוש בכוח, אך סיבות הפעלתו, יע...  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב