עמית חכם 38 מבוא עם פרוץ מלחמת העצמאות, לאחר החלטת האו"ם בכ"ט בנובמבר על סיום המנדט הבריטי ועל הקמת שתי מדינות עצמאיות בארץ ישראל, היו יישובי ספר חקלאיים רבים למוצבים צבאיים בקו הראשון . משקים אלו השתלבו בהגנה על המרחב, עם הכוחות הסדירים של החטיבה האזורית ובשליטתה . סיפור זה נכון גם בנוגע לקיבוץ ניצנים, שנמצא במצור ממושך מתחילת הלחימה ולבסוף נכבש בידי כוחות צבא מצרים בקרב עקוב מדם ב- 7 ביוני 1948 . קיבוץ ניצנים, בתור יישוב ספר, שניצב כאיום וכמכשול בפני הכוחות הערביים בתוך הארץ ובפני צבא מצרים הפולש לאחר 15 במאי ,1948 מייצג שורה של יישובי חזית, שמקצתם עמדו בפני ההתקפות עליהם ( לדוגמה נירים ונגבה ) ומקצתם פונו לאחר לחימה עזה ( לדוגמה יד מרדכי וכפר דרום ) . על פי מרבית ההערכות ההיסטוריות, יישובי הספר במלחמת העצמאות, בהיותם חלק בלתי נפרד ממערכת ההגנה על המרחב ( ובכללה החטיבה הצבאית של המרחב ) מילאו ביעילות את תפקידם כמוצבי בלימה בפני התקדמות 1 צבאות ערב לתוככי הארץ, ובכלל זה את זו של צבא מצרים בדרום . במשך השנים נכתבו מחקרים רבים שעסקו בשאלת יישובי הספר בזמן מלחמת העצמאות מנקודות מבט שונות...
אל הספר