של ילדי, שחוויתי איתם מעט מדי, ועל הרגעים שפספסתי בהיעדר נוכחות פיזית בחייהם . במשך כל חיי, סדר העדיפויות שלי נבנה בחוסר גמישות, כך שהעבודה קדמה לכול . העבודה והקריירה . באינטל היו לי שלל תירוצים : אני מנהל בכיר בחברת ענק וחייב להיות זמין לחברה . בשעת כתיבת שורות אלה, כשאני כבר יותר סבא מאשר אבא, יש תירוץ אחר : אני יו"ר של שתי חברות שזקוקות לטיפול ולתפעול מיוחד בזמן משבר ( ומשברים לא חסרים בימים כתיקונם וּודאי שלא בזמן מגפת הקורונה ) . בפועל, בשני המקרים לא מדובר בהכרח אלא במציאות שבחרתי בה, ברצון הבלתי ‑ ניתן לשליטה שלי לעשות דברים חדשים המשפיעים על עולם ומלואו ולהיות בעמדת החלטה . בדרך שחצבתי במשך השנים, בהרגלים שיצרתי . במשך כל הזמן הזה ניסיתי דברים שונים, שאף אחד מהם לא עבד באופן מושלם . למשך תקופה מסוימת בחרתי לעבוד יום אחד בשבוע מהבית ‑ הרבה לפני שהיו לכך האמצעים הטכנולוגיים המתאימים . בתוך זמן קצר מאוד התברר שמדובר בפתרון בעייתי ‑ רמת היעילות שלי ירדה, והעובדים התלוננו שאינם רואים אותי מספיק . בתקופה אחרת חזרתי הביתה בשעה יחסית מוקדמת כדי להיות עם חיה והילדים, ואחרי שהם הלכו ליש...
אל הספר