בשנות ה ‑ ,90 בתקופת הפריחה של תעשיית ההיי ‑ טק בארץ, החלו סטארט ‑ אפים לצמוח, ואקזיטים במאות מיליונים של חברות כמו גליליאו ו ICQ‑ הציתו את הדמיון . לעובדים היו מספיק הזדמנויות, והמשימה שלנו היתה לגרום להם לאהוב את העבודה ולהרגיש שהם משמעותיים ועושים משהו חשוב בעולם . כל מנהל רוצה עובדים מחויבים ונלהבים, שמשקיעים זמן ואנרגיה . ואז, משום מקום, שני הפרויקטים הגדולים שעבדנו עליהם בוטלו . כעת הוטל עלי לשכנע את העובדים שיש עתיד בחברה, שיש תכלית לעבודתם ושכר לעמלם . יותר מזה, הייתי צריך לשכנע אותם שאנחנו הולכים לפרוץ גבולות ולעמוד בחזית החדשנות ; שהחלום יכול להתגשם באינטל ולאו דווקא בחברות סטארט ‑ אפ שהציעו חלום לעתיד ורכב צמוד בהווה . בימים ההם לא היה אדם באינטל שחשב או האמין שהחטיבה הישראלית תהיה המובילה בחברה בינלאומית גדולה עם שווי שוק של יותר מ ‑ 200 מיליארד דולר . מי שהיה חושב כך כנראה היה נשלח להסתכלות פסיכיאטרית . בתקופה הקשה הזאת נערכו סבבי קיצוצים . עובדים נשלחו הביתה, ואחרים חששו שיהיו הבאים בתור . הייתי צריך לחשוב איך אני, כמנהל, רותם אותם ומשכנע אותם שכדאי להם להישאר ולא לחפש אפ...
אל הספר