392 דוֹמיכו יהאליהים הטיעון של דוֹקינס נגד הדת ממשיך את הדרך שהתווה ברטרנד ראסל במסתו הקלאסית משנת 1927 , Why IAm Not a Christian ( "מדוע אינני נוצרי" ) � כצעד ראשון, עַרעֵר על תוקפם של הטיעונים המסורתיים להנחה שהאל קיים� ( "אלוהים" מציין כאן את האל היהודי- נוצרי, האמור להיות נצחי, כל- יכול, טוב ללא סייג ובורא העולם� ) שנית, הַצֵג טיעון אחד או שניים התומכים בהשערה המנוגדת, לפיה אלוהים לא קיים� שלישית, הַטֵל ספק במקורות הטְרַנְסְצֶנְדֶנְטיים של הדת בכך שתַראה כי יש לה הסבר טבעי לגמרי� לבסוף, הַראה כי יכולים להיות לנו חיים מאושרים ומלאי משמעות גם בלי להעריץ אל כלשהו, וכי הדת, לא רק שאיננה תנאי הכרחי למוסר, למעשה מניבה יותר רע מאשר טוב� שלושת הצעדים הראשונים נועדו לחתור תחת אמיתוּת הדת ; הצעד האחרון תוקף את הערך הפּרגמטי שלה� דוֹקינס מוסיף לגישה הזאת עוד שני טיעונים חדשים – הישג לא מבוטל בהתחשב בכך שהסוגיות האלה נתונות בוויכוחים אינטנסיביים כבר מאות שנים – ומנה גדושה של להט� הספר ממש רוטט מהתלהבות� ועם זאת, הקריאה בו עשויה להזכיר צְפייה בסרט של מַייקל מוּר� יש המון חומר משובח, המכה ישר בפ...
אל הספר