כשאיינשטיין טייל עם גדל 187 הרציונל שביסוד ההשקפה האידיאלית הזאת של המתמטיקה נוּסח לראשונה על- ידי אפלטון עצמו בחיבורו המדינה � אנשי הגיאומטריה, אמר אפלטון, מדברים על מעגלים מושלמים ועל קווים ישרים מושלמים, שאי- אפשר למצוא אף אחד מהם בעולם הנתפס בחושים� הדבר נכון גם ביחס למספרים, הוא גרס, מאחר שהם חייבים להיות מורכבים מיחידות שהשוויון ביניהן מושלם� אפלטון הסיק שהאוֹבּייקטים הנחקרים על- ידי המתמטיקאים חייבים להתקיים בעולם אחר, עולם בלתי-משתנה, הנישא מעל ומעֵבר לעולמנו� ככל שתמונת המתמטיקה של אפלטון מפתה, היא משאירה עניין אחד לא-פתור� איך אמורים המתמטיקאים לבוא במגע עם הממלכה הטְרַנְסְצֶנְדֶנְטית הזאת ? איך הם משיגים ידיעה על אוֹבּייקטים מתמטיים, אם אלה שוכנים מעֵבר לעולם של מרחב וזמן ? אפלטוניסטים בני- זמננו, כאשר השאלה מוצגת להם, נוטים לבטל אותה בהינף-יד� קוֹן מציע "חוש מיוחד" כזה "שאין להעמיד אותו על ראייה, שמיעה או מגע", המאפשר לו להבחין במציאות המתמטית� פֶּנְרוֹז מבטיח כי התודעה האנושית "חודרת אל תוך" העולם האפלטוני בדרך כלשהי� קוּרט גֵדֶל, מהאפלטוניסטים האדוקים ביותר במאה ה- 20 , כ...
אל הספר