פרק 20 שנתיים של שקט מאז הפסקת האש במלחמת ההתשה עם מצרים וסוריה והרגיעה בגבול הירדני עשו אותי חסר מנוחה . בגבול לבנון נמשכה אמנם מלחמת ההתשה, אבל אחרי שבע ‑ שמונה פשיטות בפתחלנד שבדרום לבנון הבנתי את הפרינציפ . בשטחים הפלסטיניים היתה רגיעה יחסית . הערכתי שתם עידן המלחמות הגדולות, וכי עכשיו הגיע עידן הבט"ש ( ביטחון שוטף ‑ הגנת הגבולות מפני טרור ) והמלחמות הא ‑ סימטריות, שבהן צה"ל נלחם בטרור והגרילה . המלחמות הא ‑ סימטריות הללו לא ייצרו דרמות וריגושים בסדר הגודל שחוויתי במלחמת ששת הימים ובמלחמת ההתשה . הן גם לא אתגרו את יכולותי כפרשן צבאי לקרוא נכונה ולהבין את התמונה הגדולה . אם להודות על האמת ‑ השתעממתי . חשתי שהגיעה העת להתנסות במשהו אחר . אולי לפרוס כנפיים ולצאת לעולם הגדול . ידעתי שכתב רשות השידור בבון שבגרמניה המערבית, עמוס גורן, עומד לחזור ארצה והתחלתי לנדנד למנהלַי שישלחו אותי במקומו . בפגישה עם מנכ"ל רשות השידור, שמואל אלמוג, הוא נענה לבקשתי לצאת ככתב נודד למערב אירופה והוסיף, "טוב, אין לי ברירה . אני יודע שאם לא תצא לאירופה תלך לי להיפצע בפעם שלישית" . באותה עת מימן שירות הרדיו ...
אל הספר