59 פרדוקסים בפסיכואנליזה לאקאניאנית של פרויד משמיט את עצמו יחד עם האמירה, כך שנותר רק ההיגד . דוגמה נוספת שמראה כיצד פרויד החזיר את הסובייקט לתמונה : כשאמר למטופלת שבכל חלום יש משאלה, היא חזרה אליו עם חלום שבו בילתה עם חמותה בצימר בהרים : "אני לא סובלת את חמותי, היכן המשאלה ? ", היא אתגרה אותו . "המשאלה היא להוכיח שאני טועה", ענה לה פרויד . מי שמחליף את הסובייקט בפסיכוזה הוא לעיתים קרובות האל, שמשמש כנקודת מבט מופשטת שגורמת לדברים להתקיים מתוך רצונו ולפי תפישתו . בספר דיוקן האמן כאיש צעיר 30 מספר ג'יימס ג'ויס כיצד רשם את הכתובת שלו כעיגולים קונצנטריים - אני גר ברחוב מסוים, בשכונה מסוימת, בעיר דבלין, במדינת אירלנד, ביבשת אירופה, בכדור הארץ, במערכת השמש, ביקום, וכשאזלו המקומות לשכון בהם הוא נתקף בחרדת האין-סוף, הוא מצא עצמו נזקק לעוד כתובת-על שתתחום הכול יחד, ולכן החליט שסביב היקום יש חוט שמקיף הכול ותוחם הכול . זהו המבט מקיף הכול, ומה שמופיע במקום הסובייקט שמנושל מהתמונה הוא המבט המופשט של אלוהים . נקודת מבט אלוהית, אבסולוטית, המדומיינת כאובייקטיבית, איננה אלא דרך לנשל את הסובייקט, על נ...
אל הספר