206 נטע שר-הדר האזרחית ( ואפילו המגזר השלישי, נותן השירותים ) או על ידי המבקר עצמו . הגם שמתנהל ויכוח ציבורי על הערכים שמבקר 58 יוצאהמדינה בוחר לקדם, כפי שבוטא במאמר של בראלי ,2019 אפוא שהוויכוח איננו רק על עצם קידום הערכים, אלא על אילו ערכים הוא בוחר לקדם . הנורמות שלאורן מבקרים את שירות המדינה לפי סטוקר, בראשית השירות הציבורי, בעידן הביורוקרטי, היה האתוס של השירות הציבורי אחיד לנוכח המונופול של השירות הציבורי . בעידן הניהול הציבורי החדש החלו לפקפק באתוס זה לנוכח אי-היעילות שלו ותרומתו לבניית מונופולים, ולכן עברו לאתוס של שירות לקוחות . בעידן הנוכחי אין אתוס אחיד, אלא מתקיים תהליך 59 ראוי והכרחי של שימור יחסים הדדיים דרך ערכים משותפים . בדומה לשינוי במעמד של המנהלים בשירות המדינה, עם השנים השתנה גם תפקיד המבקר ביחס למבוקריו . שינוי זה ניכר בעיקר בשינוי דפוסי העבודה שלו מולם, אך גם בניסיון מחודש להגדיר את מעמדו מול הגופים המבוקרים . חוק יסוד : מבקר המדינה קובע כי מבקר המדינה הוא "מוסד עצמאי האחראי בפני הכנסת ואינו תלוי בממשלה" . פירוש זה בחוק נמצא במחלוקת, ומתקיים פולמוס בנוגע למשמעות ...
אל הספר