68 גייל טלשיר בחו"ל", כלומר : חוק האי-נאמנות בתרבות ככתבו וכלשונו . צנזורה על אמנות ועל תכנים, פשוטו כמשמעו . כשהיא נשאלת אם זה לא אבסורד לתקצב את מה שגורף מיליונים בכל מקרה, לדוגמה, מוזיקה מזרחית, היא עונה : "נכון, המוסיקה המזרחית הביסה את כל סוגי המוסיקה . אבל זה קרה רק בשנים האחרונות, ולא בגלל שנתנו לה מקום, אלא בגלל שהציבור הצביע ברגליים" . הטיעון הוא שנעשה עוול לתרבות המזרחית, שהפכו אותה לתרבות 37 ולכן יש לתת לה תקצוב ממלכתי במיליונים, על אף שהיא נמוכה, גורפת מיליונים גם בלי תמיכת המדינה . כלומר, אין כאן מדיניות של חלוקה מחדש לעניים אלא העשרת העשירים ממילא, חיזוק החזקים, מימון עודף של תרבות עממית כדי לפנות אל העם ואל גיבורי התרבות של העם - הזמרים המזרחים הפופולריים כמשל . קריטריון חלוקת תקציב תרבות בדמוקרטיות "הוא הצורך להבטיח תנאים כלכליים ליישומו של חופש ביטוי תרבותי ולקיומו של המוצר התרבותי הציבורי, בתחומים שבהם לא יתקיימו אם לא יוענק סיוע ציבורי . בהתאם, סיוע ציבורי לתחומי התרבות אינו 38 ואולם מדיניותה החדשה מוקצה לפעילות תרבותית מסחרית . " של השרה הופכת את הקערה הציבורית על פ...
אל הספר