6 המבנים הקליניים כעמדות סובייקט

114 יהודה ישראלי מטופל המתלונן על בדיקה כפייתית של דלת במטרה לבדוק אם היא נעולה יאובחן בגישה פוזיטיביסטית, רפואית ותיאורית ככפייתי . הגישה הלאקאניאנית, לעומת זאת, מאבחנת תחת תנאים של דיבור, כך שאם המטופל מציג את הסימפטום באופן של “נראה אותך מצליח לפטור אותי מסימפטום זה“, כלומר אם הוא מבנה את המטפל כאדון ואת עצמו כמערער את אדנותו של האדון, יש מקום לאבחנה של מבנה היסטרי . בכל מקרה, האבחנה מתפקדת כהנחת עבודה שמסייעת לקלינאי בהתמקמות מול המטופל ; התייחסות לנוירוטי כאל פסיכוטי או להפך עלולה לא להועיל או אף להזיק . כך למשל, פרשנות המניחה דו – משמעות בדברי המטופל עשויה לפגוע בפסיכוטי, אשר בכוחותיו האחרונים מנסה להיצמד למציאות אחת, ואילו התעקשות על תפיסת מציאות אחת בטיפול בנוירוטי תשלול ממנו את האפשרות להגיח כסובייקט לנוכח הכורח לברור בין מציאויות . המושגים שבבסיס המבנים הקליניים הפרוידיאניים – לאקאניאניים הם הסובייקט, האחר הגדול והאובייקט, שיחסי הגומלין ביניהם מבנים דפוסים קליניים של השתוקקות . זאת הסיבה שהדיאגנוזה מתייחסת למבנה, זה מבנה היחסים בין הסובייקט, האובייקט והאחר הגדול . המבנה ההיסט...  אל הספר
רסלינג