104 יהודה ישראלי הטיפול בטראומה שואף לשקם את הקרע בסמלי על ידי סיפור האירוע בהקשרים שונים, הולכים ומתרחבים . מטופל שחזה בחבריו מתים במלחמה, למשל, ידבר סביב האירוע במעגלים : הרקע שהוביל לאירועים, מה התרחש בהם, מה אירע לאחר מכן, ההקשר הרחב יותר של הטראומה, החזית הצבאית באזור, תנאי המלחמה הגיאופוליטיים וכיוצא בכך . בטיפול יש למקם את 70 שמקנה לחסר משמעות . כשהגיבור הטראומה במסגרת טרגית, הטרגי מחמיץ את הגשמת מאווייו אנו בכל זאת חווים קתרזיס, משום שחוויית האובדן משובצת בהקשר סמלי . “זה לא היה יכול להיות אחרת“ או “זה כתוב מראש“ הם ביטויים המעידים על התרחשות שאינה סתמית אלא חלק מנרטיב, מנקודת מבט אלוהית, קוסמית או היסטורית . אותו גורל שיש להשלים עמו הוא חלק ממערכת שגם מספקת תמורה בדמות צדק פואטי, ששומר על תפיסה נרטיבית של החיים . באופן דומה, טקסים דוגמת ימי זיכרון ממקמים את הטראומה בהקשר טרגי על ידי עטיפתה באלמנטים אסתטיים – סמליים כמו שירה ומוזיקה . אם הטראומה חזרתית, מתקיימת כהווה מתמשך, הרי שהממד הסמלי מאפשר את הכנסת ציר הזמן, כך שהחוויה הטראומטית תהפוך לזיכרון, למשהו שהיה . עד כאן על טראומ...
אל הספר