32 יהודה ישראלי מוביל למציאה בלתי פוסקת של תחליפים ( מפני שאף לא אובייקט אחד מצליח לספק באופן מלא את התביעה, שהתגלעה עם אובדן האובייקט המיתולוגי ) . תחלופה זו של האובייקטים מקיימת את הסובייקט בשדה הסמלי . המבנים הקליניים של פסיכוזה, פרוורסיה ונוירוזה, זו הכפייתית וזו ההיסטרית, שניסח פרויד ואומצו על ידי לאקאן, נבדלים זה מזה בצורת ההתמודדות שלהם עם אובדן האובייקט . לאקאן מדגיש את חשיבות האובדן לביסוס הסובייקטיביות, משום שכל אובייקט שהולך לאיבוד מייצר עוד דחף שכורך את הסובייקט במציאות . הדחף האוראלי, לדוגמה, לפי לוגיקה זו, מיוחס לפטמה שאבדה . אם כן, אובדן הוא תנאי ללידתו של כל דחף והשתוקקות . תפיסה זו משפיעה באופן יסודי על האופן שבו נקשיב לתלונות המטופלים . לא נתייחס אל תביעותיהם להנחה בתשלום או אל תלונותיהם על בני זוגם כאל חוסר קונקרטי, שאובייקט כלשהו יוכל לספקו . במקום לשאול “איך נעזור לו למצוא סיפוק ? “ נשאל “מהי התשוקה, המבוטאת בתלונה ומכוננת את המתלונן כסובייקט ? “ . לדוגמה, מטופל צעיר שאינו מוצא כיוון מקצועי מתלונן על מערכת החינוך . אפשר לחשוב שהוא לא רוצה להיות מחנך, אך אפשר גם לחש...
אל הספר