8 הקדמה מעניין לציין כי במפגשיי עם הקהל הרחב גיליתי כי מבוגרים רבים — בני חמישים ומעלה — היו בילדותם בחוגי קרמיקה . כן, בשנות השמונים מדינת ישראל כונתה "ארץ אוהבת קרמיקה" ונחוותה פריחה במקומות לעיסוק חובבני בקרמיקה . מצב העניינים היום שונה, והסיבות לכך מגוונות, בין היתר — כלכליות . חוג קרמיקה דורש ציוד יקר וחלל ייעודי, קבוע, המותאם לעבודה . סיבה נוספת היא הצורך הבוער, בעת הנוכחית, לשלב ילדים בפעילות גופנית, על חשבון חוגי יצירה . אני חוששת שמיעוט שעות יצירה בבתי הספר הממלכתיים משכיח מלב את מרכזיותה של האמנות בתרבות האנושית, ואת תרומתה לאדם היוצר . בעודי עוסקת בחֵמר בכל ההקשרים שמניתי — כיוצרת, כחוקרת וכמורה — הבנתי כי אני אוהבת את החֵמר בכל המופעים שלו — גם כחומר פלסטי ליצירה וגם כאובייקט מקרמיקה — ואף מחוברת אליו, חושבת באמצעותו, ורואה בו זכות יסודית . איור 1 : המוטיב החוזר בשירה ובספרות ( ראו עמודים 63 - 58 ) לשמחתי, סדנאות הקרמיקה הקיימות בכמה אקדמיות לחינוך מפגישות את המורים הצעירים עם חומר היצירה החשוב הזה, וכך מקבלים פרחי ההוראה הזדמנות לחוות בעצמם חוויית יצירה שהיא אינטואיטיבית, ...
אל הספר