אחרית דבר

נְשוּכָה | 251 חוויותיו ביומן השדה . לאחר מכן היה שב אל ביתו ואל האקדמיה וכותב את האתנוגרפיה - דוּחַהמחקר - שהתיימרה להציג תיאור מדעי אולטימטיבי של הקהילה הנחקרת . האתנוגרפים נהגו לכתוב בגוף שלישי של "מספר כל יודע", כאילו לא הם היו מעורבים באיסוף המידע ( מנגן וג'אסט, 2000 / 2008 ) . מטרתם של חוקרים וחוקרות, כדוגמת ברוניסלב מלינובסקי, אדוארד אוונס – פריצ'רד, פרנץ בועז, רות בנדיקט, מרגרט מיד ואחרים, הייתה הצגת אמיתות אוניברסליות וייצור ידע אמפירי וּוַדאִי . בשנות ה – 70 וה – 80 של המאה העשרים החלה לנשוב רוח אחרת . בד בבד עם הנסיגה הגאוגרפית מהקולוניות הכבושות וקריסת הממשלים האימפריאליסטיים, התעורר "משבר הייצוג" בדיסציפלינות רבות במדעי החברה . אידיאל החוקר המרוחק, שמשתמש בשפה “ניטרלית” כדי להסביר נתונים “גולמיים”, נסדק . אל פרקטיקות המחקר האתנוגרפי, שהיו נהוגות עד לתקופה זו, הופנו כעת טענות אתיות כבדות משקל . נטען, כי החוקרים המערביים נוטים להבליט פרטים פיקנטיים וביזאריים על חשבון סקירה רחבה ומאוזנת, החותרת להבנה . כך לעתים הקהילה הנחקרת הייתה מוצגת כקפואה בזמן, ללא התייחסות להתפתחויות שע...  אל הספר