62 | שולמית קיציס מניחה פתקים על הרצפה עם שמות של רגשות בעברית ובערבית . הכנתי הרבה מאוד רגשות . רשומים על הפתקים מבוכה ופחד, אשמה, אכזבה, בושה, בדידות, קנאה, שיעמום, חוסר ביטחון, וגם שמחה, יציבות, סקרנות, סיפוק, זרימה והתלהבות, רוגע ורוך וגועל ועצבנות ואהבה וזלזול ובלבול . הם מעיינים בפתקים ובוחרים רגש . "בחרתם ? יופי . עכשיו תנשמו ותנסו להביע בגוף את הרגש הזה . איך רואים בגוף או בהבעות הפנים, שאני שמח, או מבולבל, או כועס ? ובואו תיזכרו במקרה שבו הרגשתם את הרגש הזה . שימו לב איך הזיכרון משפיע על הגוף . על ההליכה, על הנשימה . " העיניים של וליד כמעט עצומות . החזה שלו מכונס . הזרועות שלו חבוקות, כאילו הוא רוצה להיות לבד עם עצמו . האם בחר בביישנות ? עאדל מקפצץ מצד לצד ומציץ . סקרנות ? בלי שתכננתי, הם מבקשים לנחש מה כל אחד עושה . מין משחק פנטומימה . הם מחליפים רגשות והבעות פנים, ולא רוצים להפסיק . אחרי שכל אחד הציג כמה פעמים, אני מציעה להם לשתף בסיפורים שנזכרו בהם . "היום רק נשמע סיפורים, בלי להציג," אני מבהירה . "טוב, אני יספר על כעס," פותח ח'ליל . "כשהייתי בן שבע – עשרה נהגתי בטרקטורון,"...
אל הספר