182 פרק שישה-עשר חמש נקודות כלליות על מלחמת 1948 עולות מתוך סיפורה של טנטורה . ראשית, חורבנה של טנטורה לא היה אירוע ייחודי, אלא חלק מהמלחמה לעצמאות של היהודים בארץ ישראל דרך עקירה והחלפה של הפלסטינים . בכך, ספר זה מצטרף למחקרים המאתגרים את ההיסטוריוגרפיה הציונית הסטנדרטית, שמניחה את קיומם של שני תחומי עניין נפרדים : האחד, המלחמה לעצמאות, והאחר — אם בכלל דנים בו — הנכבה . זוהי עמדה שלא ניתן להגן עליה מאחר שעבור הציונות, שלילת זכויותיהם הלאומיות של הפלסטינים וגירוש רובם כדי ליצור רוב יהודי מוצק היו תנאי הכרחי להקמת מדינה יהודית דמוקרטית . בלב המחקר של מלחמת 1948 עומד אירוע של אלימות המונית . אחרי הכול, האם מחיקתה של הציוויליזציה הפלסטינית ב- 1948 בידי היהודים יכולה בכלל שלא להימצא במרכז ההיסטוריה הישראלית ? לא נדרשות תובנות היסטוריוגרפיות מיוחדות כדי להבין, ששני התחומים שלובים זה בזה ללא התר . אין זה משנה אם הפלסטינים גורשו באלימות, כמו בטנטורה, או נסו על נפשם מפחד הכוחות היהודיים . שתי התופעות הללו אינן מנוגדות : הפלסטינים, כמו אזרחים לא לוחמים במלחמות אחרות, ברחו במלחמה כדי להינצל . זו...
אל הספר