88 פרק שני בריטון הלך צעד נוסף וטען כי מה שידוע כקומפלקס אדיפוס הקלאסי, אינו אלא הגנה שתפקידה להכחיש את המכאובים הכרוכים במצב האדיפלי הממשי — חוויות ההדרה, הקנאה והנחיתוּת של הילד אל מול הזוגיות ההורית המינית . שטיינר ( 2017 ) הציע קריאה פסיכואנליטית חדשנית ב"אדיפוס המלך" לסופוקלס, ובמרכזה הציב את מושג הארגון הפתולוגי . בהמשך למהלך הפרשני של שטיינר, הציע בריטון לראות בישיבתו של אדיפוס על כס המלכות לצד אימו-אשתו, מוקף באנשי חצרו המעלימים עין ממה שהם יודעים למחצה אך בוחרים להתעלם ממנו — תיאור קולע להתרחשות הנפשית שהוא עצמו כינה "אשליה אדיפלית" . המקבילה של סצנה זו בטרגדיה היא מצב עניינים נפשי שבו אומנם הקשר ההורי ידוע לילד, אך ישנה התחמקות מהכרה מלאה במשמעותו ובטבעו, כלומר מהכרה בהבדלים בין מערכת היחסים שבין ההורים ובין מערכת היחסים שבין ההורה לילד . בבסיס האשליה האדיפלית טמונה הטענה הלא-מוּדעת כי איחוד עם ההורה האהוב אינו בגדר משאלה, כי אם אפשרות ממשית, מענגת או מסוכנת . כל עוד מושלת האשליה האדיפלית בכיפה, טען בריטון, סקרנות נחווית כאילו טמון בחובה אסון : גילוי המשולש האדיפלי נחווה כאיו...
אל הספר