המהפכה שלא הייתה 345 אחרית הימים, שבמוקדם או מאוחר, בוא יבוא . מאוחר יותר, כלקח של כישלון הניסיון המהפכני שלנו, המאסר והישיבה ארוכת השנים בכלא ונפילתו של הגוש הסובייטי, הבנתי שלא די בתורה המרקסיסטית, במעמד הפועלים ובשירת "האינטרנציונל" כדי לשנות העולם . הבנתי שזוהי, מאז ימיהם של סוקרטס ואפלטון ועל אחת כמה וכמה בעידן המודרני, ללא אלוהים, אחריותו של איש הרוח אוהב החוכמה, לחנך את בני האדם ולומר להם שהעולם ניתן להבנה והתכלית של ההבנה הזו הוא הגשמה העצמית של "האני" דרך החברה והמדינה שלהם . זהו, אפוא, הלקח שלי ושל המהפכנים בני דורי, שנוכחו שלא המהפכה הרוסית הביאה את הקדמה והחירות האנושית, אלא "הפרויקט הבלתי גמור של הנאורות", כפי שהוא בא לראשונה לידי ביטוי פוליטי בסיסמתה של המהפכה הצרפתית : חירות, שוויון ואחווה" . בדיעבד, כחוכמה לאחר מעשה, ניתן לראות עד כמה היה זה מוטעה מצדי לחשוב שאקום בוקר בהיר אחד, אשאיר את הכול מאחורי, אסע לבירות ולדמשק ואשנה את העולם . בהפוך של האמירה הידועה, אפשר לומר הדרך לגאולה רצופה בטעויות . אעפ"כ, אני עדיין מאמין באפשרותו וחובתו של האדם לשנות את העולם . לפי כך, מאז...
אל הספר