160 אודי אדיב של פועלי כל העולם . . . כך בספרך עוזי, ‘האדם המורד', הוא עדיין ‘הבן שלנו מגבעת נטפים' . . . כך כפי שסארטר עונה לקאמי : ‘הם ( חברי הקיבוץ ) לא הכירו במרד שלך את זעמם הממשי מדי של הפלסטינים . . . אלא מרד זה, כך אמרו לך, הוא משחק של נסיך'" . כך כתבתי גם ב"אני מאמין" שלי, בתקופת המעצר לפני המשפט : "עם התודעה של מצב זה קשה לשבת בשקט . חשוב להדגיש שכל הפעילות שלי, ולא רק שלי, נעשתה אינטנסיבית כל כך אחרי מלחמת ששת הימים, כתוצאה מחיים במדינה כובשת שטחים אשר כל יום שעובר מוסיף עובדות רבות המצדיקות את השקפותיך" . כשיצאנו מבית המשפט לאחר הקראת גזר הדין הכבד שנגזר עליי, אמרתי לעיתונאים שהקיפו אותנו : "היום לא הייתי הולך באותה הדרך, אף שעודני דוגל ברעיונותיי . . . הדעות היו טובות אבל הדרך השתבשה . כל מי שעושה - עושה שגיאות, ועכשיו מאוחר לבכות על החלב שנשפך" . בנובמבר 1982 התפרסם ב'מוניטין' ריאיון שלי עם יואלה הר שפי, ובעקבותיו כתב לי צעיר בלתי מוכר : "שלושה ימים לפני שאעלה למטוס אני מדפדף בעיתון ונעצר לפני תצלום : הפנים המוכרים לי של אודי אדיב . רק הפנים האלה נשארו מודפסים בזיכרוני . ...
אל הספר