18 אודי אדיב אימא הייתה גם אשת רוח, ושילבה את הטיפול והדאגה המעשיים בסיפורים ואגדות ממבחר ספרות העולם . זכור לי אחד מסיפוריה של אימא . אדון השולח את משרתו לבית המרחץ שיראה כמה אנשים נמצאים בו . המשרת חוזר ואומר לאדונו שיש שם רק אדם אחד . האדון הולך לבית המרחץ וחוזר מלא כעס על משרתו, מכיוון שהמקום היה מלא אנשים . המשרת השיב לו, כי בכניסה לבית המרחץ הייתה מונחת אבן גדולה וכל הנכנסים עקפו אותה ונכנסו, והיה רק אדם אחד שטרח והזיז את האבן ממקומה . אהבתי גם את מאור פניה של אימא, שבא לידי ביטוי ביחס החם והבלתי אמצעי שלה אל כל מי שבא לביתנו . אבא היה מתלונן ( לפעמים ) שאימא הייתה מביאה אלינו לדירה את כל "ילדי החוץ" שלא היה להם בית בקיבוץ . מאז שאני זוכר את עצמי, אימא קיבלה גם את כל חבריי הפלסטינים בסבר פנים יפות, ממש כפי שקיבלה את כל יתר חבריי . מאוחר יותר גיליתי את רדיפת הצדק שלה, ואת הזדהותה המוחלטת עם החלכאים והנדכאים באשר הם, בלי הבדל לאומיותם, צבע עורם ומעמדם . כתבתי לאחרונה ספר על הסוציאליזם הציוני ולנגד עיניי עמדה דמותה של אימא, שהאמינה באמונה שלמה באידיאה הסוציאליסטית ובאדם באשר הוא, וא...
אל הספר