610 למנהג לשחרר פושע שנידון לכבוד החג . כמה מהם שידלו את הסוחרים והקונים בשוק להצטרף אליהם ולבוא אל הארמון כדי לדרוש את שחרורו של מנהיגם . אבל רוב האנשים לא נענו, כי היו עסוקים בהכנות לכבוד החג, ובר-אבא לא היה אהוד כל כך על העם . הם גם לא ידעו דבר על מה שאירע במשך הלילה . כך היה גם בחצר בית המקדש . החצר הייתה מלאה עולי רגל שהשכימו לבוא כדי לומר ״שמע״ בשעה שהכוהנים מעלים את קורבן השחרית . כולם עסקו בענייניהם האישיים : היו שהביאו קרבנות קטנים, היו ששילמו את חובם לבית המקדש, היו שכרעו והתפללו בעֲזָרות בשעה שהכוהנים העלו את הקורבן למען שלום שבעים אומות העולם או את קרבן החטאת על חטאיהם האישיים . כולם היו עסוקים, ואיש לא ידע מה אירע בליל אמש . גם תלמידי חכמים לא ידעו . הרבנים הפרושים התכנסו בשעת בוקר מוקדמת כדי להתייעץ מה לעשות נגד ההתעקשות של הכוהנים הגדולים להעלות בשנה זו את קרבן הפסח לפי מסורת הצדוקים, וכך למנוע חילול שבת . לעומתם, הפרושים ביקשו להביא את קרבן הפסח לפי חוקי התורה : עם שקיעת השמש ביום הארבעה-עשר בחודש, אף שהשבת נכנסת בשעה זו . רבנו נכנס אל הלשכה שבה יושבים חכמי הפרושים, ופג...
אל הספר