461 של העם היהודי . עניי ירושלים דבקו בה כמי שנהנה מירושת אבותיו . הם הקימו את ביתם בצמוד לחומה ובנו עליה מדרגות, יציעים וכרכובים . נוסף לכך, הם תקעו בה יתדות, קשרו אליהן חבלים ומתחו עליהן מחצלות וסככות בד, ואפילו חצבו בה את כוכי הקברים שלהם . כל אחד מהם נהג כמי שירש חלק מרכוש העם . לעתים קרובות פרצו מריבות וקטטות בין התושבים הדלים, שנאבקו על זכות ה״חזקה״ על מורשת הדורות ועל האפשרות ליהנות מן ההפקר . צפיפות האוכלוסייה גרמה לאסונות : רבים חפרו מחילות בחומה וחיו בהן כחפרפרות . מפעם לפעם אירעה מפולת בגלל חפירות אלה, והאבנים הכבדות נפלו על אנשים . בזמני אירע אסון נורא : גג אחד מצריחי החומה התמוטט בגלל חפירת-יתר והאבנים הכבדות נפלו על שמונה עשר אנשים שֶגרו שם וקברו אותם חיים . ליד החומה, לא רחוק מנחל השילוח, היה מקום שמובילי חמורים וגמלים התאכסנו בו : זה היה שטח גדול, ובו מבוך של חצרות שהופרדו זו מזו במחיצות עשויות ענפים יבשים . הפונדק עצמו נבנה בצמוד לחומה העתיקה . מדלתות המבנה נפלטו תמיד אדים מצחינים של מאכלים מטוגנים ומבושלים, ועשן התנורים השחיר את האבנים הגדולות של החומה הקדומה . כאן הת...
אל הספר