יד: רוקח הבשמים העיוור

129 נהפך לאבק אחרי מותו, ואבק אינו יכול לקום מהקבר ולשוב לחיים . הוא גם הוכיח את טענתו בעזרת פסוק שציטט מתוך ספריהם . זה, לפי השקפתנו, נשמע נכון מאוד . רוקח הבשמים העיוור העמיד כנגדו ״קל וחומר״ * : ״גרגר שעורה נטמן באדמה בלי לבוש וכיסוי, והוא מצמיח שיבולת שלמה : שפע גרגירים, קש, מוץ ושחת . על אחת כמה וכמה אדם שנקבר בתכריכים . הוא ודאי יחזור ויצמח מן האדמה . ״ ״אבל הלבוש שבו קוברים את האדם נרקב ! ״ — טען האחר . ״מי מדבר על לבוש רגיל ? המלבוש של האדם הקבור ארוג מהמעשים הטובים שעשה בחייו עֲלֵי אדמות, כדברי הנביא ישעיהו, ״וילבש צדקה כשִריון״ . כלומר, צדקה ומעשים טובים הם הלבוש האמיתי של אדם, והוא לוקח אותו אל העולם הבא . ככל שירבו מעשיו הטובים של אדם, כך יגדל פאר לבושו כשיצא מקברו בעת תחיית המתים . ״ואלה, שאין בידם מעשים טובים, לא יקומו מקברם ? ״ שאל החכם מן הצד שכנגד . ״כן, גם הם יקומו מקברם . אבל הם יצאו עירום ועריה מקברם, ויקומו כדי להישפט ! ״ והוא המשיך בתיאור אנטומי : החיוניות של אדם אצורה בגרגיר קטן של מח עצמותיו . גופו של הנקבר צומח מחדש בתוך אותו גרגיר . שם הוא קורם עור וגידים, כל ...  אל הספר
פרדס הוצאה לאור בע"מ