84 העתיק של העיר . רוב החנויות היו כאן . דייגים מהכנרת ומעכו הביאו לכאן דגים טריים ודגים מלוחים, שהירושלמים אוהבים . איכרי השרון הביאו שפע של תוצרת חקלאית למכירה : סוגים שונים של פירות וירקות, שלא רואים במקומות אחרים . גננים מסביבות ירושלים הביאו תאנים גדולות נוטפות דבש, שנראו כמו עטינים דשנים . אדמת הגנים הנטועים סביב ירושלים רוויה דם קורבנות . זהו דשן עשיר, ולכן עצי הגן מניבים פירות מתוקים ועסיסיים . בשום מקום אין אשכולות ענבים כל כך גדולים כמו אלה הגדלים כאן . על מדרכות רחוב השוק יושבים בעלי מלאכה : חלקם תחת סככות ענפי תמר יבשים, וחלקם בביתנים מוצבים בין עמודי האכסדרות . כולם עובדים ברשות הרבים : צַבעים, כובשי שמן זית, אורגים ( האורגים הצעירים ערמומיים מאוד, והם גרמו לנו צרות רבות ) , חייטים, תופרי סנדלים ( רובם מדדו את כפות רגלי הנשים בלי להביט בהן, כי היו אדוקים מאוד ) . היו כאן עושי כלי חרס, קולעי מחצלאות, מוכרי בשמים . היהודים התייחסו אליהם כאל קלי-דעת חטאים, כי עיסוקם היה כרוך במגע עם נשים והם היו עלולים להתפתות ולרדת מדרך הישר . נוסף למוכרי הבשמים היו גם מוכרי שמן זית, דבש ויי...
אל הספר