202 פרק שמיני הפעילים האסלאמיים, היה חזונו הפוליטי של זיאד רק חלק מהבעיה . מבחינתם, הוא היה התגלמות כל הרע בחברה המוסלמית בת-זמננו . זיאד חי בצניעות, אך הוא היה רחוק מאוד מחיי התנזרות דתיים . מחמוד דרוויש כתב, שזיאד שילב להט ( פוליטי ) עם הנאה, ושהוא 2 הוא נהנה ממסיבות, גילם את "הדחף לחיות ולאהוב את החיים" . הרבה לצחוק ולשתות עם חבריו וסירב להמתין בסבלנות לחיי העולם הבא . אורח החיים החילוני והגלוי שניהל, נישואיו האזרחיים לאישה ממוצא נוצרי שלא התאסלמה והחלטתו שלא להעניק לילדיו חינוך דתי, חשפו אותו לביקורת מצד התנועה האסלאמית, שהפכה לכוח פוליטי מרכזי בסוף שנות השמונים . ואכן, 18 שנים לאחר הריאיון ב'ג'רוזלם פוסט', ניצבה החילוניות הבוטחת של זיאד בפני סביבה ציבורית סובלנית הרבה פחות . בריאיון בינואר 1994 לעיתון 'כל העמק והגליל', תקף זיאד את שוחרי האסלאם הפוליטי והתגאה באורח החיים החילוני שלו . סגן יו"ר התנועה האסלאמית, כמאל ח'טיב, הגיב במתקפה אישית ארסית, מתובלת בשמועות על הרגלי השתייה של זיאד, שאותם הציב ח'טיב בהקשר 3 רחב של זלזול במסורת המוסלמית : לא בגלל שהוא יצא מהמלון שיכור ומתנודד ימי...
אל הספר