היאחזות במולדת 65 הנורא" היא ליום הדין, ובכך טוען זיאד את הטבח בקונוטציות אפוקליפטיות . זוהי דוגמה מוקדמת לשימוש שעשה זיאד באוצר מילים דתי ובהתייחסויות לקוראן, וראיה להיכרותו העמוקה עם מקורות אסלאמיים ונטייתו לעשות בהם שימוש יצירתי . לאחר תיאור מעשה הזוועה והמחאה עליו, מתייחס זיאד לאירוע כזרז לפעולה : הַסִּפּוּר הֵעִיר אֶת כֻּלָּם, תְּחִלָּה חָשְׁבוּ שֶׁזֶּהוּ חֲלוֹם בִּעוּתִים אַךְ . . . עֵת אַשְׁמֹרֶת תִּיכוֹנָה הִסְתַּיְּמָה וּשְׁלִישִׁית הֵחֵלָּה קָפְאוּ עֵינֵינוּ הָרְדוּמוֹת וְאָזְנֵינוּ אֲפוּפוֹת הָאַשְׁלָיוֹת הֻכּוּ בִּבְכִי הָאִמָּהוֹת הַשַּׁכּוּלוֹת, בְּכִי הַנְּעָרוֹת וְהַנָּשִׁים הֶהָרוֹת, בְּכִי הַגְּבָרִים הַצְּעִירִים הַשְּׁחוּטִים בְּכִי רָם וּמְטַלְטֵל . בהמשך השיר, במקום להתפלש בחוסר ישע, קורא זיאד מפורשות לפעולה : הִתְאַחֲדוּ, הַפּוֹעֲלִים, הִתְאַחֲדוּ אֲנָשִׁים נֶאֱמָנִים אַחֲדוּ אֶת שׁוּרוֹתֵיכֶם וֶהֱיוּ נְחוּשִׁים לִמְחֹק אֶת הַשִּׁלְטוֹן שֶׁיְּסוֹדוֹתָיו בְּעָוֶל 66 שִׁלְטוֹן שֶׁל בְּגִידָה, דָּם וּפֶשַׁע . הקריאות לאחדות באו על רקע התפתחות אזורית חשובה אחרת : התק...
אל הספר