גברת עם נרתיק | 225 חוליים, ובעיקר לחיזוקים נפשיים ולהנחיות לשינויים באורחות חיים . לצסיה ולבן זוגה ג'ורג' לא היו ילדים, ונוסף על עבודתם היום – יומית בבריסל, שמתברר שהייתה אינטנסיבית מאוד, הם הרגישו חובה לעזור לקרוביהם, פליטי מלחמת העולם השנייה, שהגיעו ארצה וסבלו מאין – סוף תסמינים גופניים ונפשיים . הם הגיעו ארצה פעמיים בשנה, כשבאמתחתם תרופות הומאופתיות לכל הקרובים הניצולים שגרו בארץ . ביום הנחיתה התייצבנו כל בני המשפחה הקרובים והרחוקים, כולל הילדים, במרפסת הפתוחה שבנמל התעופה לוד ( כן, כך זה היה פעם ) , ממתינים שעות לצסיה ולג׳ורג׳, ובעיקר מצפים לחידוש מלאי התרופות שבאמתחתם . כבר במהלך שעות ההמתנה התחילו המבוגרים שבחבורה, כולל אבא שלי, להרגיש יותר טוב, ולהיפטר מכל מיני מיחושים שמהם סבלו . כשצסיה וג'ורג' נחתו, אחרי חיבוקים ונשיקות, כל משפחה קיבלה את החבילה שלה ואצה לדרכה עם האוצר . כל הקרובים, בלי יוצא מהכלל, דיווחו על שיפור בהרגשה הכללית, ועל היעלמות התסמינים והחוליים, בהשפעת "התרופות של צסיה” . היה להם אמון מוחלט בצסיה ובתרופות שלה, אף על פי שאף אחד לא באמת ידע משהו על ההומאופתיה ועל ...
אל הספר