60 | דרורית הוכנר יורק לחתונה משפחתית, וביקשה לקבל טיפול הורמונלי כדי שלא יהיה לה דמם וסתי בזמן שהותה בארצות הברית . "לחתונה בניו יורק ? עכשיו ? כשמשתוללת שם מגפה ? ” שאלתי בתמיהה . "בעלי אמר שטראמפ אמר שאין מגפה והכול בסדר,” ענתה לי . "פייגה, ניו יורק נגועה,” אמרתי לה . "אני מפצירה בך . אל תיסעי לשם . ” פייגה חזרה הביתה והודיעה לבעלה שהחליטה לא לנסוע . "למה ? ” שאל הבעל . "כי הוכנר אמרה שיש מגפה בניו יורק ומסוכן לנסוע לשם, ובטח שלא כדאי לנסוע לחתונה בברוקלין,” ענתה . "מה את מקשיבה להוכנר ? תקשיבי לטראמפ, הוא אמר שאין מגפה,” התווכח אִתה . "אני מאמינה להוכנר,” קבעה בפסקנות, והחליטה לבטל את הנסיעה המתוכננת . עברו כשלושה חודשים, וכבר היינו בשיא הסגר הראשון - מסכות, אלכוג'ל, כפפות, רחיצת ידיים, ללא התקהלויות, ישיבות זום . הקורונה הפכה לחלק בלתי נפרד מהיום – יום שלנו, כמעט לא זכרנו שפעם חיינו חיים ללא קורונה . ישבתי לבד במרפאה, מקבלת רק מקרי חירום, ופתאום הגיעה פייגה, מלווה בבעלה . היא הביאה לי עוגה . "באנו להודות לך, בזכותך לא נסענו לחתונה בברוקלין . כל מי שהיה בחתונה חלה או מת . ” היא הסת...
אל הספר