ללדת גַלעֵד

44 | דרורית הוכנר הייתה צריכה לחתום על הסכמה, והיא היססה . שמעתי את האב מבקש – מתחנן בפני האלמנה : "תחתמי, אחר כך נחליט מה עושים עם הזרע . אם לא תרצי להשתמש בזרע לא נכריח אותך, העיקר שיהיה זרע . ” לאחר דין ודברים, היא חתמה ביד רועדת . ישנה אפשרות לשאוב זרע רק בטווח של 24 - 36 שעות לאחר המוות . אומנם שאיבת זרע מהמת דורשת את אישור בית המשפט לענייני משפחה, אולם מאחר שחלון ההזדמנויות מוגבל, בשלב ראשון שואבים את הזרע גם ללא אישור בית המשפט, ורק לאחר מכן מתחיל דיון משפטי אם לאפשר, ולמי לאפשר, לעשות שימוש בזרע הזה . במדינת ישראל אין חוק המסדיר את סוגיית השימוש בזרע שנשאב ממת, ובתי המשפט נדרשים להכרעה משפטית באותם מקרים שבהם מופנית לבית המשפט בקשה לשימוש בזרע . בתי המשפט נדרשים להתחקות אחר נסיבות חייו של המת ולהתנבא מהו רצונו בנוגע לאפשרות שייוולד לו ילד לאחר מותו . אם הותיר המת אחריו בת זוג הטוענת שזה היה רצונו, בית המשפט יאשר את השימוש בזרע, אולם אם המת לא הותיר אחרי בת זוג, ואין ראיה ברורה שאכן זה היה רצונו לפני מותו, אין לגורמים אחרים כמו הוריו של המת זכות להבאת ילדים מזרעו של המת לאחר מות...  אל הספר