שיום יהודי בטופונימיה האירופית: ניתוח פסיכו־לינגוויסטי

254 עאמר דהאמשה | יוסי שוורץ ( עורכים ) אירופה, בעת מתן השם החלופי, וזאת כמקרה לדוגמה של שיום על ידי קבוצת מיעוט . מכיוון שכך, נבחן הנושא בעיקר מן הפן הפסיכו – סוציו – לינגוויסטי, בהסתמך על ההנחה ששמות של מקומות מתעדים את 451 בכך נוגע מחקר זה בתחומה של החוויה האנושית שנחוותה בהם . הגיאוגרפיה הקוגניטיבית, המחברת בין גיאוגרפיה לפסיכולוגיה . תחום זה אף מכיר במציאותן של מפות קוגניטיביות, המייצגות באופן סובייקטיבי את הסביבה או המרחב שבהכרה, שעשויים להיות שונים מאלו שבמציאות . הפן הסוציולוגי מצטרף אף הוא לתחום זה, לפי שבמקרים רבים ניתן לזהות מפות קוגניטיביות של 452 טענה מרחיקת קבוצה, כלומר מפות קוגניטיביות קולקטיביות . לכת אף יותר נבדקה כאן והיא כי בשיום יש משום בריאת המקום מחדש על ידי העמסת משמעויות חדשות נוספות מתרבותם של המשיימים, המשקפות את תחושותיהם בנוגע לקשריהם עם המקום 453 בהתאם לכך, - בעלות ושייכות או להפך, זרות, ניכור ודחייה . נבחנו כאן בהקשר החברתי הנתון הלכי הרוח הרגשיים והאמירות התרבותיות שבעקבותיהם נוצרו שיומים יהודיים ועבריים ייחודיים . השיום האלונימי לרוב אינו "שווה נפש" . על...  אל הספר