בין שיום מילולי לזיהוי במספרים: מחלוקת על זכויות קניין ועל התודעה במרחב היישובים הערביים

226 עאמר דהאמשה | יוסי שוורץ ( עורכים ) משפחה ובמקרים אחדים נוסף שמה של האם ) . במדינות אחרות, לדוגמה בגרמניה, האדם מזוהה על פי מספר הדרכון . מציאות זו רלוונטית גם למקומות הגיאוגרפיים, שגם הם מזוהים בשמות מילוליים או במספרים . מטרת מאמר זה היא לדון בזיהוי המקומות הגיאוגרפיים, חלקות הקרקע והרחובות בחברה הערבית בישראל באמצעות שמות המקומות או באמצעות מספרים . המאמר יתמקד בניתוח הבעייתיות הכרוכה במעבר משיום מילולי לזיהוי באמצעות מספרים אגב מתן תשומת לב להשלכות של מעבר זה על איתור מיקום הקרקעות והבעלות עליהן בחברה הנחקרת . כמו כן, אעמוד על הבעייתיות הקשורה לכתובות הטופונימיות ולזיהוי הרחובות ביישובים הערביים . השמות המסורתיים שהוענקו לקרקעות ולמקומות הגיאוגרפים ביישובים הערביים התחלפו עם הזמן, ואִתם התחלפו גם האנשים 416 שהכירו את השמות האלה ואת המקומות המזוהים באמצעותם . כדי להמחיש את הבעייתיות הכרוכה בתחלופה זו ובהשלכותיה אפתח בשני סיפורים אישיים על זיהוי חלקות קרקע, המוכרים לי מקרוב . הסיפור הראשון בשבוע שעבר ניגש אליי אחי ושאל אותי איך הוא יכול להוכיח שאבא שלנו, ששמו מוחיי – אלדין מחמוד ...  אל הספר
רסלינג