מעֵבר לבעלות הלשונית: קריאה תרבותית משווה בשמות העבריים והשמות הערביים לנופי הטבע

106 עאמר דהאמשה | יוסי שוורץ ( עורכים ) פלסטיניזציה הלשונית של הנופים ושל הדרכים העמיקה עם השנים ו"הכתה שורש" בכל רחבי הארץ . אבל תהליך העִברות אינו רק תוצאה של החלטה פוליטית – מדינית ישירה בנקודת זמן מוגדרת אלא הוא קשור גם לתהליכים מתמשכים של בנייה, הקמת שמורות טבע וסלילת כבישים ושל מודרניזם, שמחקו בהדרגה את 192 כדי להבנות זיכרון לאומי עברי יצרה הציונות, הנוף הילידי . בין היתר, טרנספורמציה תרבותית וסמלית בזהות הלאומית של המרחב : מצד אחד עקירה של הזהות הלשונית הפלסטינית הקשורה לשמות הגיאוגרפיים, ומצד אחר קביעת שמות עבריים למקומות כחלק מפרויקט יצירת המפה העברית ומן המפעל הציוני של תחיית 193 מנת חלקם של השמות הפלסטיניים הייתה להיעלם, העברית . ואִתם נעלמה התקופה הערבית – פלסטינית מן הגנאלוגיה של הנוף . לאור זאת, אירוניים דבריה של חנה ביתן, המרכזת לשעבר של ועדת השמות הממשלתית : "ועדת השמות הממשלתית היא ועדה מדעית – ציבורית [ . . . ] חברי ועדת השמות רואים [ בעבודתם ] מעין 194 שליחות שיש בה מחויבות מדעית – מוסרית" . מקובלת במחקר ההבחנה בין שמות מקומות מאוכלסים ( Habitation names ) או שמות יי...  אל הספר