בתיה זיבצנר, דוד להמן 18 המצוות ושל לימודי הקודש שהם מקדמים הוא בעיקר אשכנזי, והגישה הזאת הפוכה לחלוטין לשכל הישר אם בוחנים אותה על רקע מאות בשנים של נתק בין העולם היהודי של אירופה ובין זה שבצפון אפריקה ובמזרח התיכון, כמו גם על רקע ההתבטאויות המתלהמות לפעמים של מנהיגי ש"ס נגד האליטה הרבנית האשכנזית והאליטה החילונית, האשכנזית לא פחות, של ישראל . מנהיגי ש"ס מגנים אפוא את היחס המתנשא שהם סבלו מידיה של האליטה הרבנית האשכנזית, ובמקביל מאשימים את האליטה החילונית האשכנזית בכך שבעשורים הראשונים לקיומה של המדינה היהודית היא כפתה על העולים מצפון אפריקה לעבור תהליך אכזרי של הסתגלות תרבותית . מקרה ש"ס מעורר עניין גם במדעי החברה של ימינו, שכן הוא מאפשר לנו לעקוב בפירוט נדיר אחר השתרגויותיהן של החזיתות הדתית והעדתית זו בזו ואחר תנודותיהן בין צפיפות לחדירוּת : סמנים דתיים ועדתיים הם לפעמים צפופים מאוד, בולטים לעין, ולמרות זאת אפשר לשנותם בגמישות ראויה לציון כדי שיכללו אנשים או ידירו אותם . ישראל מציגה פרדוקס, שכן אמנם קיים שפע של קטגוריות עדתיות ועדתיות – דתיות בדיבור היומיומי, כאילו הן מוכנות לשימוש ...
אל הספר